Jewish Content   Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links B"H

Rambam
1 Chapter Per Day

Monday, 7 Iyyar, 5781
April 19, 2021

6 Iyyar, 5781 - April 18, 20218 Iyyar, 5781 - April 20, 2021

הלכות מאכלות אסורות פרק ג

א) כל מאכל היוצא מן המינין האסורין שלוקין על אכילתן -- הרי אותו המאכל אסור באכילה מן התורה, כגון חלב בהמה וחיה הטמאים וביצי עוף ודג הטמאים: שנאמר "ואת בת היענה" (ויקרא יא,טז), זו ביצתה; והוא הדין לכל האסור כיענה, ולכל הדברים הדומין לביצה.

ב) חלב האדם מותר באכילה -- אף על פי שבשר האדם אסור באכילה, וכבר ביארנו שהוא בעשה. [ג] דבש דבורים ודבש צרעים, מותר -- מפני שאינו מתמצית גופן, אלא כונסין אותו מן העשבים בתוך פיהן ומקיאות אותו בכוורת כדי שימצאו אותו לאכול ממנו בימות הגשמים.

ג) [ד] אף על פי שחלב אדם מותר, אסרו חכמים לגדול לינק אותו מן השדיים; אלא חולבת אישה לתוך הכלי, ושותה. וגדול שינק מן השד -- כיונק שרץ, ומכין אותו מכת מרדות.

ד) [ה] יונק תינוק והולך, אפילו ארבע או חמש שנים. ואם גמלוהו ופירש שלושה ימים או יתר מחמת בורייו, לא מחמת חולי -- אינו חוזר ויונק: והוא, שגמלוהו אחר ארבעה ועשרים חודש; אבל בתוך זמן זה, אפילו גמלוהו חודש או שניים, מותר לחזור ולינק, עד סוף ארבעה ועשרים חודש.

ה) [ו] אף על פי שחלב בהמה טמאה וביצי עוף טמא אסורין מן התורה, אין לוקין עליהן: שנאמר "מבשרם לא תאכלו" (ויקרא יא,ח) -- על הבשר הוא לוקה, ואינו לוקה על הביצה ועל החלב; והרי האוכל אותן כאוכל חצי שיעור -- שהוא אסור מן התורה, ואינו לוקה. אבל מכין אותו מכת מרדות.

ו) [ז] ייראה לי שהאוכל ביצי דגים טמאים הנמצאין במעיהן -- כאוכל קרבי דגים, ולוקה מן התורה; וכן ביצי העוף התלויות באשכול, שעדיין לא פירשו ונגמרו -- האוכל אותן לוקה, כאוכל בני מעיים שלהן.

ז) [ח] ביצת עוף טמא שהתחיל האפרוח להתרקם בה, ואכלה -- לוקה משום אוכל שרץ העוף; אבל ביצת העוף טהור שהתחיל האפרוח להתרקם בה, ואכלה -- מכין אותו מכת מרדות. [ט] נמצא עליה קורט דם -- אם על החלבון, זורק את הדם ואוכל את השאר; ואם על החלמון, אסורה כולה. ביצה המוזרת, הנפש היפה תאכל. [י] אפרוח שנולד -- אף על פי שלא נתפתחו עיניו, מותר לאוכלו.

ח) בהמה טהורה שנטרפה, חלבה אסור כחלב בהמה טמאה; וכן ביצת עוף טהור שנטרף, כביצת עוף טמא. נתנבל העוף -- אם נמצאת בו ביצה גמורה כנמכרת בשוק, הרי זו מותרת.

ט) [יא] אפרוח שנולד מביצת טריפה, מותר, שאין מינו טמא. היה העוף ספק טריפה -- כל הביצים שתלד בערימה ראשונה, משהין אותן: אם טענה ערימה שנייה והתחילה לילד, הותרו הראשונות; ואם לא ילדה, הרי הן אסורות.

י) [יב] חלב בהמה טמאה, אינו נקפה ועומד כחלב הטהורה; ואם נתערב חלב טהורה בחלב בהמה טמאה, כשתעמיד אותו, יעמוד חלב הטהורה, וייצא חלב הטמאה עם הקוס של גבינה. [יג] ומפני זה ייתן הדין שכל חלב הנמצא ביד גוי אסור, שמא עירב בו חלב בהמה טמאה; וגבינת הגויים מותרת, שאין חלב בהמה טמאה מתגבן. אבל בימי חכמי משנה גזרו על גבינת הגויים, ואסרוה מפני שמעמידין אותה בעור הקיבה של שחיטתן שהיא נבילה.

יא) ואם תאמר והלא עור הקיבה דבר קטן הוא עד מאוד בחלב שעמד בו, ולמה לא ייבטל במיעוטו -- מפני שהוא המעמיד הגבינה; והואיל ודבר האסור הוא שהעמיד, הרי הכול אסור, כמו שיתבאר.

יב) [יד] גבינה שמעמידין אותה הגויים בעשבים, או במי פירות כגון שרף התאנים, והרי הן ניכרין בגבינה -- הורו מקצת הגאונים שהיא אסורה: שכבר גזרו על כל גבינת הגויים, בין שהעמידוה בדבר אסור בין שהעמידוה בדבר מותר -- גזירה משום שהעמידוה בדבר אסור.

יג) [טו] האוכל גבינת הגויים, או חלב שחלבוהו ואין ישראל רואהו -- מכין אותו מכת מרדות. החמאה של גויים -- מקצת הגאונים התירוה, שהרי לא גזרו על החמאה, וחלב הטמאה אינו עומד; ומקצת הגאונים אסרוה, מפני ציחצוחי חלב שיישאר בה, שהרי הקוס שבחמאה אינו מעורב עם החמאה כדי שייבטל במיעוטו, וכל חלב שלהן חוששין לו, שמא עירב בו חלב טמאה.

יד) [טז] ייראה לי שאם לקח חמאה מן הגויים ובישלה עד שהלכו להן ציחצוחי חלב, הרי זו מותרת -- שאם תאמר נתערבו עימה ונתבשלו הכול, בטלו במיעוטן; אבל החמאה שבישלו אותה גויים, אסורה משום גיעולי גויים, כמו שיתבאר.

טו) [יז] ישראל שישב בצד העדר של גוי, והלך הגוי והביא לו חלב מן העדר -- אף על פי שיש בעדר בהמה טמאה, הרי זו מותר: ואף על פי שלא ראה אותו חולב -- והוא, שיכול לראותו כשהוא חולב כשיעמוד, שהגוי מתיירא לחלוב מן הטמאה, שמא יעמוד ויראה אותו.

טז) [יח] ביצה ששני ראשיה כדין, או ששני ראשיה חדין, או שהיה חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים -- בידוע שהוא ביצת עוף טמא; ראשה אחד כד וראשה אחד חד, וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים -- אפשר שהיא ביצת עוף טמא, ואפשר שהיא ביצת עוף טהור.

יז) לפיכך שואל לצייד הישראלי שמוכרה: אם אמר לו של עוף פלוני הוא, ועוף טהור הוא -- סומך עליו; ואם אמר של עוף טהור הוא, ולא אמר לו שמו -- אינו סומך עליו. [יט] לפיכך אין לוקחין ביצים מן הגויים -- אלא אם היה מכיר אותן, ויש לו בהן טביעות עין שהן ביצי עוף פלוני הטהור; ואין חוששין להן שמא הן ביצי טריפה. ואין לוקחין מן הגויים ביצה טרופה כלל.

יח) [כ] ביצי דגים, סימניהן כסימני ביצי העוף: אם היו שני ראשיה כדין, או חדין -- טמאין. אחד כד ואחד חד, שואל לישראלי המוכר: אם אמר לו, אני מלחתים והוצאתים מדג טהור -- אוכל על פיו; ואם אמר לו, טהורין הן -- אינו נאמן, אלא אם כן היה אדם שהוחזק בכשרות.

יט) [כא] וכן אין לוקחין גבינה וחתיכת דג שאין בה סימן, אלא מישראלי שהוחזק בכשרות; אבל בארץ ישראל כשהייתה רובה לישראל, לוקחין מכל ישראלי שבה. והחלב לוקחין אותו מכל ישראל, בכל מקום.

כ) [כב] הכובש דגים טמאים, צירן אסור; אבל ציר חגבים טמאים מותר, מפני שאין בהן לחלוחית. לפיכך אין לוקחין ציר מן הגויים, אלא אם כן היה בו דג טהור משוטט בו, אפילו דג אחד.

כא) [כג] גוי שהביא עריבה מליאה חבייות פתוחות של ציר, ודג אחד טהור באחת מהן -- כולן מותרות; היו סתומות, פתח אחת ונמצא בה דג טהור, שנייה ונמצא בה טהור -- כולן מותרות: והוא שיהיה ראשו של דג ושדרו קיים, כדי שיהא ניכר שהוא דג טהור.

כב) לפיכך אין לוקחין דגים מרוצצין מלוחין מן הגויים, והן הנקראין טרית טרופה; ואם היה ראש הדג ושדרו ניכר, אף על פי שהוא מרוצץ -- מותר ליקח אותו מן הגויים. [כד] גוי שהביא גרב של חתיכות דג שחיתוכן שווה, והן ניכרין שכולן מין אחד, ומצא בחתיכה אחת מהן קשקשין -- הרי כולן מותרות.


Current
  • Daily Lessons
  • Weekly Texts & Audio
  • Candle-Lighting times

    613 Commandments
  • 248 Positive
  • 365 Negative

    PDA
  • BlackBerry
  • iPhone / iPod Touch
  • Java Phones
  • Palm Pilot
  • Palm Pre
  • Pocket PC
  • P800/P900
  • Moshiach
  • Resurrection
  • For children - part 1
  • For children - part 2

    General
  • Jewish Women
  • Holiday guides
  • About Holidays
  • The Hebrew Alphabet
  • Hebrew/English Calendar
  • Glossary

    Books
  • by SIE
  • About
  • Chabad
  • The Baal Shem Tov
  • The Alter Rebbe
  • The Rebbe Maharash
  • The Previous Rebbe
  • The Rebbe
  • Mitzvah Campaign

    Children's Corner
  • Rabbi Riddle
  • Rebbetzin Riddle
  • Tzivos Hashem

  • © Copyright 1988-2009
    All Rights Reserved
    Jewish Content